הכרעת דין בתיק ת"פ 040135/04 - פסקדין

תמצית האישום ותגובת הנאשם

כתב האישום מורכב משתי פרשיות אישום. הפרשה האחת היא התפרצות לדירת מגורים וביצוע שוד בה. הדבר היה ביום 10.5.05 סמוך לחצות הלילה. הנאשם ואדם אחר בשם מאיר קידר (להלן: "קידר" ) התפרצו לדירת מגורים ברחוב ניסנבאום 5 בבת-ים ובאיומי אקדח (שנמצא בדירה) שדדו מן המחזיק בדירה סך 3500$ וכן את האקדח  (ברטה 22  מ"מ). 

הפרשה השניה התרחשה ביום 13.5.04. בשעת לילה מאוחרת נמצא הנאשם צועד ביחד עם קידר בשדרות ירושלים בבת-ים כשהוא עוטה כובע גרב לראשו ומחזיק באקדח (האקדח המתואר למעלה מכאן) טעון. קידר נמצא מחזיק זוג כפפות גומי ופנס קטן. על פי זה מיוחסים לנאשם אישומים של  החזקת נשק וקשירת קשר לבצע פשע.

הנאשם כפר בעובדות האישום הראשון וטען טענת "אליבי"; לאמור, שבעת התרחשות השוד הנטען, הוא השתתף במסיבת חתונה שנערכה באולם שמחות מסוים בחולון. הוא הודה בעובדה של החזקת הנשק נושא האישום השני וכפר בחלק האישום שייחס לו קשירת קשר לביצוע פשע.

בירור עובדתי

הראיות השונות

הגרסה  הבסיסית של התרחשות השוד נשמעה מפי קרבן השוד אביגדול יקין (להלן: "יקין").  יקין מועסק כנהג במפעל תבלינים הממוקם ברחוב ניסנבוים 25 בבת-ים.הוא מתגורר בחדר שבצריף (או מבנה טרומי יביל)  שהוצב על גג מבנה המפעל. בחדר שני, הממוקם בצמידות לחדרו של יקין, מתגורר אשר ואן (להלן: "ואן"), המועסק אף הוא במפעל. כדי להגיע אל הצריף יש לעלות בגרם המדרגות של המבנה המוליכות אל הגג. הכניסה לגג חסומה בדלת מתכת הננעלת באמצעות מנעול תליה פנימי [ת/11]. מפתחות לדלת זו מצוי בידי יקין ו-ואן בלבד. יקין העיד שביום שקדם לשוד     (9.5.04) החזיק ברשותו סך 3500$ שנמסרו לו בידי לקוח להעברה לבעל המפעל. ואן פנה אליו וביקש הלוואה כספית לשם מתנת חתונה שבה אמור היה להשתתף מאוחר יותר בערב. יקין נטל 100$ מכיס מכנסיו ונתנם בידי ואן . מאוחר יותר בלילה, בין 23:00 ל- 24:00 התעורר יקין משנתו והבחין בשתי דמויות הנמצאות בחדרו. אחד הפורצים  לחדר איים על יקין באקדח ששלף לעברו. אחר כך הפורצים הסתלקו. כשיצאו לרחוב השליך יקין לעברם מוט ברזל אך החטיא. הוא בדק בכיס מכנסיו ומצא שכספו נגנב וכן הבחין שאקדחו שהיה מוחזק בשידה למראשותיו נעלם גם כן . יקין לא זיהה את הפורצים לחדרו ולא יכול היה לתאר את מראה פניהם שכן לפחות אחד מהם עטה גרב ניילון על פניו. הוא תיאר את לבושם כך: " זה שאיים עלי לבש מכנסיים שחורות, חולצה לבנה , נעליים שחורות... השני חולצה לבנה ... נדמה לי חולצה עם כפתורים, מכנסיים בין אפור לחרדל כזה [לשון אחר : "אפור או צהבהב כזה. משהו כמו המעטפה של המדינה] ונעליים שחורות" [פ/40]. יקין הוסיף כי השודדים נכנסו לחדרו קרוב לוודאי דרך החלון כיון שהרשת נמצאה קרועה ואילו דלת הכניסה לחדרו הייתה נעולה.

יקין הזעיק את המשטרה. שוטרים הגיעו אל הזירה סמוך לחצות הלילה. הם שמעו  מפי יקין את אשר התרחש ולבד מזה לא ביצעו דבר (להוציא התבוננות ברשת הקרועה ו"סריקה רגלית לאורך נתיב הבריחה" שלא העלתה דבר,גם לא את מוט הברזל שיקין השליך, כדבריו, לעבר הנמלטים). עם בוקר הגיע ל"זירה" איש יחידת הזיהוי הפלילי שהתעניין בעיקר בנטילת מעתקי טביעת אצבע (ומלאכתו לא צלחה). הוא אמנם ציין בדו"ח שלו את "שיטת הביצוע" אך נראה כי הדבר מבוסס על התיאור של יקין ולא על ממצאים אובייקטיביים כלשהם.

ממצאים וראיות נוספים נאספו רק בעקבות ההתרחשות נושא האישום השני. משנמצא הנאשם מהלך ברחובה של עיר מחזיק באקדח טעון, נתפס האקדח ועד מהרה התברר שזה האקדח שהוחזק בידי יקין. עובדה זו, בצירוף ההסבר שנתן הנאשם להימצא האקדח ברשותו (שלא הניח את דעת החוקרים) שימשה יסוד לחשד שהנאשם הוא אחד משני מבצעי השוד.

הנאשם נחקר בחשד שביצע את השוד ותגובתו הייתה שבמועד ובשעות הרלוונטיים היה במסיבת חתונה של בת אחותו קרן זיתוני  שקוימה באולמי "גאלרי פאלאס" בחולון  וכי נוכחותו במסיבה מתועדת במצלמת וידאו [ת/10].

בניסיון להפריך את טענת האליבי גבתה המשטרה הודעות ממספר קרובי משפחה שנכחו במסיבת החתונה. אלה העידו גם בבית המשפט. ראויות לציון העדויות הבאות:

שנטל מימרן - בת זוגו של הנאשם מן העת הרלוונטית. מהודעתה במשטרה עולה כי הנאשם וקידר (שהשתתף אף הוא בחתונה שכן הכלה היא בת אחות אשתו) יצאו את אולם השמחות בעיצומה של החתונה למשך ¼ שעה לערך. היא חזרה על כך גם בעדותה בבית המשפט אלא שאז הוסיפה את הערכתה שדבר היה לשם שימוש בסמים.

רותי זייתוני - בת אחותו של הנאשם וחברתו לחיי של ואן. מסרה בהודעתה (ואישרה בבית המשפט) כי ואן לבש ביום החתונה מכנסיים שחורים עם פסים לבנים וחולצה שיש בה שילוב שחור ולבן.  היא עמדה על כך שואן היה עמה במשך כל המסיבה והלך עמה לדירתה לאחר מכן.

סוזי קידר - אשתו של מאיר קידר מסרה כי בעלה לבש בחתונה חולצה לבנה ו מכנסיים באז' .

אשר ואן  - העיד כי קידר ביקר בחדרו יום אחד לשם קבלת הלוואה כספית. הוא התעניין אז לדעת מה יש בחדר הסמוך (חדרו של יקין) אך ואן סירב למסור לו פרטים. ואן אישר כי נטל ביום החתונה מידי יקין סך 100$ אך לדבריו המתין מחוץ לחדר כדי לקבל את הכסף ולפיכך לא ראה מהיכן נטל יקין את סכום ההלוואה וגם לא ידע דבר על שיעור הכסף שהמצוי ברשותו של יקין. הוא אישר כי לאחר החתונה לא חזר לחדרו משך כמה ימים  אך הכחיש כי היו לו יד ורגל בשוד.

לעניין האישום השני העידה התביעה שניים משוטרי צוות הבילוש שעצר את הנאשם (וקידר). השוטרים העידו כי סמוך לשעה שתיים לפנות בוקר עצרו לבדיקת החשודים שנראו מהלכים כשהם מפנים מבטים ימינה ושמאלה באורח לא טבעי. משעוכבו לבדיקה התברר כי הנאשם נושא אקדח טעון ודרוך ("כדור בקנה") שהיה נתון בנרתיק ומוסתר במכנסי הנאשם. הנאשם חבש כובע גרב ( שיש בו חורים לראיה). קידר לבש כפפות גומי והחזיק ברשותו פנס קטן.

הנאשם בהודעותיו {ת/10, ת/18] ובעדותו בבית המשפט מסר הסבר להימצא האקדח ברשותו. הלכה למעשה אלו שלוש גרסות שונות של הסבר. בראשונה, מייד לאחר מעצרו, מסר הנאשם כי  שהה אותה עת בדירת גיסו קידר שפיקח על גמילתו מסמים. הוא הגיע לדירת גיסו כמה שעות קודם למעצרו. דקות ספורות לפני שנעצר ביקש לצאת את הבית לסיבוב בעיר מפני שהתקשה להירדם. קידר ביקש להילוות אליו. הנאשם יצא ראשון את הבית והבחין כי על דלת הדירה הודבקו ראש בובה עוטה כובע גרב ושקית ניילון שבה נמצאו אקדח טעון ודרוך, נרתיק ושלושה כדורים. כמו כן נמצא פתק שבו נכתב : "זמנך קרב אתה חי על זמן שאול". הנאשם הבין שמדובר באיום על חיי גיסו. הוא החליט להעלים את הדבר ממנו. על כן הסתיר  את האקדח במכנסיו, חבש את הכובע לראשו והשליך ברחוב את ראש הבובה והפתק. מייד לאחר שיצאו לדרך נעצרו בידי המשטרה [ת/18].

כשלושה ימים אחר כך שינה הנאשם טעמו ומסר כי כשעה וחצי לפני שנעצר יש על מרפסת דירת גיסו. ממקום שבתו הבחין, סמוך לחצות הלילה באדם ש"התעכב" ו"התכופף" אל הקרקע מאחורי שיחים בגינה סמוכה. הוא הניח כי מדובר בהסתרת חפץ או נטילת חפץ מוסתר. כרבע שעה לאחר שהאלמוני עזב את המקום ירד הנאשם ובא שמה. הוא חפר בחול הרך ומצא גרב ובה כובע שחור. הוא נטל את החפצים ובדרכו חזרה לדירת קידר הבחין כי בגרב הוסתר אקדח טעון. הוא הסתירו בחצר ביתו של קידר אך כעבור זמן מה נטל אותו משם במגמה להשליך את האקדח במקום כלשהו. אלא שבדרכו נעצר(עם גיסו שנלווה אליו [ת/10].

הגרסה בבית המשפט דומה -  אך לא זהה - לגרסה בהודעה המאוחרת שנתנה במשטרה. לא אעמוד על מיני ההבחנה בין הגרסאות. אציין רק שתי עובדות. עובדה אחת היא שבעדותו בבית המשפט ניסה הנאשם לראשונה להסביר את טעמי השוני הגדול בין גרסאותיו במשטרה.  לדבריו היה נתון במצב פיזי ונפשי גרוע ביותר בעת הבאתו למשטרה לחקירה. הדבר נבע מניסיונו להיגמל מסמים ומן השימוש בכדורים כתחליפי סם. הוא היה נתון ב"קריז". על כן סיפר לחוקרו סיפור כזבים [ת/18] שתכליתו הייתה לגרום לכך שיעזבוהו לנפשו ויתנו לו לעשן סיגריה. אלמלא היה נתון להשפעת סמים והזיות לא היה ממציא סיפור מעין זה.  העובדה השניה היא שלדברי הנאשם תהליך הגמילה הפיזי שלו נעשה בפיקוח גיסו קידר. הוא שהה אצל קידר מספר ימים עובר למעצר וכן " באותו יום של המקרה [המעצר] ישבנו בבית שלו אני אשתו מאיר [קידר] והידידים שלו ולא השתמשתי עד הלילה... בשעה 10 בלילה לקחתי כדור וזה השפיע עלי כבר לא חזק, ישבתי במרפסת אני רואה טלוויזיה היא סוזי קידר ובעלה מאיר היו בסלון והילדים הקטנים היו אתם..." פ/73].

סוזי קידר מסרה בהודעתה במשטרה (הודעה שהתקבלה כראיה בהסכמה וללא חקירה נגדית) שבלילה שבו נעצרו בעלה והנאשם הופיעו שוטרים בדירתה וביקשו לדעת מה עשה הנאשם בדירה. היא השיבה שאין לה כל ידיעה על כך שהנאשם היה בדירתה. היא הייתה כל אותו ערב עם בעלה יחדיו ועלתה על יצועה בשעה שמונה בערב. עד אז הנאשם לא היה בדירה. היא גם אינה מאשרת שהנאשם שהה בדירתה בימים שקדמו למעצר לשם גמילה או לכל מטרה אחרת [ת/21].

דיון וממצאים

עלי ליתן מענה לשתי שאלות של עובדה. השאלה האחת היא האם היו לנאשם יד ורגל בביצוע השוד בחדרו של יקין; השאלה השניה היא האם גרסת מציאת הנשק נכונה. כיון שהמענה לשאלה הראשונה עשוי להיות ניזון ממענה שלילי לשאלה השניה, אקדים ואדון אחרון-ראשון.

נסיבות החזקת האקדח בידי הנאשם